בית - מאמרים - הגהק החידא זצוקל

עוד עדכונים

חייו ופעליו • ליומא דהילולא יא' אדר

ט' אדר התשפ"ג  |  2.3.2023  |  12:30

הגאון חידא

הגה"ק רבי חיים יוסף דוד אזולאי נולד בעיה"ק ירושלים בשנת תפ"ז למשפחה רמת יחס. אביו הג"ר רפאל יצחק זרחיה אזולאי היה מגדולי רבני ירושלים ונמנה עם חברי בית דינה והיה נינו של המקובל הגה"ק ר' אברהם אזולאי.  אמו הייתה בת למשפחת מקובלים אשכנזים שנמנו עם בני חבורתו של רבי יהודה החסיד.

כשרונותיו המופלאים התגלו כבר בצעירותו. בהיותו בן שתים עשרה כתב חידושי תורה וחיבר דרשות. בראש אחת מן התשובות להלכה שנדפסו בספריו, מתנוסס התאריך שנת תצ"ג, דהיינו בהיותו בן שלוש עשרה שנים! כל חבריו ללימודים היו גדולים ממנו בשנים, ביניהם גאונים מפורסמים ובעלי כשרונות מופלגים, כמהרי"ט אלגאזי, (לימים רבה של ירושלים) ועוד- והוא התלבט ביניהם בשפעת חידושיו ובכוח זכרונו המדהים.

הוא למד תורה מפי גדולי ירושלים, כמו אצל הג"ר יצחק ראפאפורט בעל ספר "בתי כהונה" ועוד.

בשנת תק"ג עלה לירושלים ה"אור החיים" הקדוש ושהה בה שנה אחת, עד לפטירתו. באותה שנה למד רבנו מפיו רבות והא מזכירו תכופות בספרי. גם בתורת הקבלה התעלה, והיה במחיצת המקובל רבי גדליה חיון, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל", לאחר מכן נמנה רבינו עם ראשי חבורתו של גדול המקובלים, הגה"ק ר' שלום שרעבי (הרש"ש).

בגיל צעיר כבר עמד רבינו בראשות ישיבה משלו, ותלמידיו התייחסו אליו ביראת כבוד מופלגת. בטרם מלאו לו שלושים שנה  בקשוהו ראשי ועדת הספרדים בחברון לצאת לקהילות ישראל בחו"ל, כדי להתרימן לביסוס הקהילה. הוא יצא כשד"ר (שלוחי דרבנן) לאיטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה, וצרפת, תורכיה, ומצרים. תוך כדי מסעו קשר קשרים עם גדולי הדור וזכה להוקרה ולכבוד.

רבינו גם עסק בכתבי יד עתיקים בכל תחומי התורה, בכוח זכרונו המופלא וגאונותו המקיפה היה "מצלם" אותם בזכרונו ומעיר מניה-וביה את הערותיו המאלפות. הוא אף חיבר ספרים תוך כדי מסע והוציאם לאור. ז מאה ושישים ספרים כתב- יבול מדהים המצטיין ברבגוניתו-ובהם ספרי שו"ת, הלכה, דינים, חידושים, פרשנות ופרשנות המקרא, כללי הש"ס, אגדה וקבלה, דרוש ומוסר, תפילות וחידושים ועוד.

וכידוע נהגו רבוה"ק לומר ההגדה של פסח, בליל התקדש החג, משך עריכת הסדר הק', ב"הגדת החיד"א".

המלבי"ם בהסכמתו לאחד מספריו ("שם הגדולים", בו כתב על 1300 חכמים ו-2200 ספרים) כתב:" העיון בספרי החיד"א דומה לכניסה לפרדס אשר בו עצים מכל המינים. רצונך, קטוף מפרי זה, רצונך, הרי לפניך זן אחר".

בשנת תקל"ג יצא רבינו למסעו השני בשליחות קהילת חברון. הפעם נסע ממצרים לטוניס, לאיטליה, צרפת והולנד. משם שב לעיר ליבורנו, באיטליה, בה שהה עד לפטירתו ביום י"א אדר שנת תקס"ו ושם נטמן. לאחר שנים רבות בשנת תש"כ, הועלה ארונו הק' לארץ הק' ונטמן בכבוד גדול בהר המנוחות בירושלים עיה"ק. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל  (שארית יעקב - תשע"ד ביתר עילית).